גוגל משתמשת בלמידה עמוקה ובניתוח נתונים כדי לאצור את חנות Play

לגוגל יש פרסם כמה פרטים מצוות האבטחה והפרטיות לגבי האופן שבו אוצר Google Play, ולמידת מכונה משחקת חלק גדול.

לגוגל יש שתי מטרות בסיסיות עבור יישומים ב- חנות משחקים: בטיחות וחשיפה. צוות האבטחה והפרטיות רוצה לנשל אפליקציות עם תוכנות זדוניות, אבל הם מודאגים גם מיישומים שמבקשים הרשאות רחבות שאולי אין צורך בהן. בתורו, כאשר נמצאות אפליקציות טובות שעוקבות אחר שיטות עבודה טובות, הצוות רוצה שהן יופיעו בחנות Play.

אחת הדרכים שבהן הם עושים זאת היא באמצעות מה שנקרא "קבוצות עמיתים". אפליקציות עם יכולות דומות מקובצות יחד. אפליקציות כמו Spotify ופנדורה (לדוגמה) שונות זו מזו, אבל יש להן אותו בסיסי פונקציות ונועדו להזרים מוזיקה לאנדרואיד שלך באמצעות פרטים מהחשבון שלך עם כל אחד שֵׁרוּת. אותו דבר לגבי טוויטר ופייסבוק או אפליקציות כמו חוברות צביעה. כשהם עושים את אותם דברים בסיסיים, הם מתלכדים יחד. זה מקל ללמוד מה האפליקציות עושות, איך הן עושות את זה, ואם הן אמורות לעשות את זה בכלל.

לאחר מכן הם מנותחים כדי לראות מה הם מבקשים מהמכשיר שלך בכל הנוגע לנתונים אישיים. באופן אידיאלי, כל אפליקציה בקבוצת עמיתים תבקש את אותם סוגי מידע ותהיה לה סיבה טובה לעשות זאת. אבל לפעמים, אחד יהיה חריג. גוגל נותנת דוגמה של אפליקציית ספרי צביעה המבקשת פרטי מיקום עדינים באמצעות GPS. אפליקציות אחרות של ספרי צביעה לא עושות זאת, אז אחת שכן כן תהיה כפופה לבדיקה נוספת על ידי צוות האבטחה והפרטיות.

יש יותר מדי אפליקציות ב-Google Play כדי שבני אדם יעשו זאת ביעילות, ולכן גוגל השתמשה בכמה טכניקות למידת מכונה כדי להפוך חלק גדול מהתהליך לאוטומטי. אלגוריתמי למידה עמוקה לומדים את השפה באפליקציה, נתונים על מה האפליקציה עושה וכיצד היא עושה מנותחים על ידי המחשב והעמית הקבוצות עצמן נבנות על ידי המכונות האלה על סמך דברים כמו מטא נתונים של אפליקציה ותיאורי טקסט, כמו גם מדדים כמו משתמש מתקין.

גוגל עושה הרבה כדי למנוע מתוכנות זדוניות להגיע לטלפון שלך דרך Google Play, אבל זה גם כדי לחנך מפתחים לגבי מודל ההרשאות המורכב (מאוד) שבו משתמשת אנדרואיד. זו דרך די מגניבה להשתמש במחשבים שעוזרים למשתמשים ולמפתחים, וזה נהדר שגוגל מוכנה לשתף קצת מידע על איך זה נעשה.