האפוטרופוס שבר סיפור שמותיר טעם רע בפיהם של רבים - גוגל תורמת תרומות כספיות נכבדות לקבוצות שמכחישות שמעורבות אנושית קשורה לשינויי אקלים. זהו ניגוד מוחלט להצהרות הפומביות של החברה בנושא, שכולן מתיימרות לתמוך בפעולה גלובלית להקלת איום ההתחממות הגלובלית. וזה עושה את זה כדי לנסות לשכנע מחוקקים שמרנים על פי המקורות של הגרדיאן.
למען ההגינות, גוגל היא לא חברת הטכנולוגיה היחידה עם שתי פנים בחזית שינויי האקלים ותרומה לכל קבוצה אינה אומרת הסכמה של 100% עם האג'נדה שלה. דובר גוגל אמר ל"גרדיאן" כי "היא נתנה חסות לארגונים מכל הקשת הפוליטית שדוגלת במדיניות טכנולוגית חזקה". עם זאת, הפעם נראה כי תרומות נועדו להשפיע ישירות על ההגנות של גוגל לפי סעיף 230 של חוק התקשורת הגינות - חוק המגן על Google מפני אחריות על צדדים שלישיים שמשתמשים בו שירותים.
זה הנושא של מאמר נלווה מהגרדיאן שלא זוכה כמעט לתשומת לב רבה למרות שזו הכותרת החשובה יותר. מחוקקים שמרנים חלוקים לגבי האופן שבו סעיף 230 צריך להגן על חברות כמו גוגל. חלקם, כמו הסנאטור קרוז מטקסס, אומרים שגוגל מראה הטיה כלפי שמרנים ושאין להגן עליה במסגרת סעיף 230 ו להיות אחראי לכל התוכן שלו בעוד שאחרים נחושים בדעתם שסעיף 230 מעודד צמיחה ואולי אף ירצה להשלים דה-רגולציה. תרומה לקבוצות הפוליטיות ה"נכונות" יכולה לזכות בחברים במקומות ה"נכונים", וזה עשוי להיות הזרז מאחורי פעולותיה של גוגל.
נראה שהגלגלים בוושינגטון לעולם לא יסתובבו בלי חומר הסיכה הנכון - מזומנים קרים.
במיוחד נכנס לתמונה המכון לארגונים תחרותיים. ה-CEI תומך חזק ברעיון ששינויי אקלים הם מיתוס, אך מצדד מאוד בהגנות של גוגל לפי סעיף 230. מכתב אחרון לקונגרס אומר שסעיף 230 יוצר מקומות חדשים לדיבור שמרני ושכל מחוקק שתומך בשינויו הוא "מתכוון היטב אך טועה". עמית בכיר CEI יש גם הגן על גוגל נגד תביעות של 48 פרקליטים של המדינה וחקירת ההגבלים העסקיים האחרונה שלהם.
כשמסתכלים על כל זה בבועה, נראה שלגוגל יש שתי אג'נדות והיא מסתירה את כוונותיה משני הצדדים. זה נכון, אבל זה גם מבט על איך הדברים עובדים בוושינגטון ועד כמה כל זה מגעיל. לגוגל יש עמדה ליברלית למדי בכל הנוגע לדברים שמשפיעים עלינו כאנשים. גוגל מעדיפה חינוך, מקדמת את הרווחה והרווחה של אנשים בכל מקום ומנסה לעצב מדיניות ציבורית בדרכים שעוזרות לנו - כמו לחקור את ההתחממות הגלובלית ומה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה דוגמא.
לא משנה היכן אתה נופל על הקשת הפוליטית, אתה צריך לצפות לעקביות.
בינתיים, מאחורי הקלעים, של גוגל אַחֵר face תורם תרומות ענק לקבוצות פוליטיות שדוחות חלק מהרעיונות האלה או את כולם ואולי כן עושה זאת על מנת לגייס חסד בקרב המחוקקים כדי שיוכל להמשיך לפעול כתמיד ולנקות יותר כֶּסֶף. האם גוגל - ומיקרוסופט ואפל ופייסבוק - צריכות להיות מוגנות לפי סעיף 230 של חוק הגינות התקשורת? אני מאמין שכן ומקווה שנציגי בוושינגטון יסכימו. אני לא רוצה שחברה כמו גוגל תערם את הסיפון במסווה של שוק חופשי או דה-רגולציה על ידי הצעת סכומי כסף גדולים לכל קבוצת פעולה פוליטית. כל חוק צריך לעמוד או ליפול בזכות עצמו וסעיף 230 אינו שונה.
אבל זה המקום שבו אנחנו נמצאים היום. Quid Pro Quo, Tit for Tat, You Scratch My Back and I'll Scratch Yours הם איך הכל נראה קורה בוושינגטון ואיך כל דבר עוזר או מפריע לנו כבר לא חשוב. זה כנראה תמיד היה ככה והאינטרנט מאיר על הכל אור בהיר יותר. זה לא עושה את זה בסדר ואנחנו לא צריכים לאהוב את זה. לא משנה באיזה צד של הפער אתה עשוי להיות, לכולנו מגיע יותר טוב מאשר לשחק בשני הצדדים - אם מכורח או לא.