'טוויטר לאייפון' לעומת 'טוויטר לאנדרואיד' תפסיקו להעניש אנשים בגלל זה, הנה הסיבה

מעולם לא שמתי לב לזה עד לא מזמן, אבל אנשים כן בֶּאֱמֶת קפדני כשזה מגיע לאילו מכשירים אתה משתמש לצייץ בטוויטר, במיוחד אם אתה עובד עבור חברות ספציפיות.

כדי להבהיר את זה ממש מההתחלה, הטלפון העיקרי שלי הוא אייפון. עם זאת, השתמשתי במכשירי אנדרואיד במשך שנים רבות מחיי. האם אתה זוכר את היום שבו היית צריך לקבל התייחסות כדי שתוכל לקבל את הטלפון הראשון של OnePlus? התמזל מזלי להשיג אחד כזה והצלחתי להשיג את הטלפון. זה היה אחד המכשירים האהובים עליהם אי פעם השתמשתי. מאז, שיחקתי עם מכשירים שונים ושוב חזרתי להשתמש ב-OnePlus 7 והייתי אובססיבי לגבי המצלמה הנשלפת.

אבל אבוי, איכשהו העובדה שאני משתמש באייפון וגם זה כמכשיר העיקרי שלי גרמה לכאורה להרבה אנשים. לפני קצת יותר מחודש, כתבתי מאמר על איך אפל אוהבת להכריז תכונות "חדשניות" וחדשות בהן השתמשו טלפונים או שעונים של אנדרואיד במשך שנים. כשהמאמר פורסם צייצתי אותו בטוויטר, והנה מישהו צילם מסך והקיף את "טוויטר לאייפון". ה אדם שצייץ את צילום המסך שפרסם בטוויטר: "עורך מנהל של android central... משתמש ב-iPhone", וצירף בכי-צחוק אימוג'י.

לא התעצבנתי מזה, כי נענשתי על כך בהזדמנויות רבות, אבל זה גרם לי לחשוב אם העשייה הזו מפחיתה את האמינות שלי למה שאני כותב עליו.

עכשיו, בדרך כלל, אני כותב על הרבה דברים שונים, ובדרך כלל אני לא כותב מאמרי דעה. רוב המאמרים שלי מבוססים על עובדות ואני מקבל עזרה מהרבה אנליסטים שונים כדי לעזור לי להבין מושגים שונים, כך שכשאתה קורא את המאמרים שלי, אתה מבין מה זה בכלל עסקי הצרכנות-טק על אודות.

אז ביקשתי מכמה אנשים שיעזרו לי לנסח את תהליך המחשבה שלי למה אנשים נעזרים על כך שהם עושים זאת בטוויטר.

מייקל פישר, יוטיובר הידוע בשם theMrMobile, אומר שזה תלוי אבל חלק מהסיבה לכך שמישהו כמוני זכה לענישה היא בגלל מידת הנישה של אתר Android Central.

"אם אתה כותב עבור 'אתר מעריצים' שמבחינה היסטורית דגל במערכת אקולוגית אחת על פני אחרת (א אתר שהפיק תועלת ומדי פעם עורר את השבטיות שמחזקת את הסוג הזה של 'אנחנו' לעומת. המנטליות שלהם), אז זה בהחלט לא מפתיע אותי שהקהל מגיב ל"בגידה" הנתפסת בנאמנות הזו. זאת אומרת שהמקום עדיין נקרא אנדרואיד מרכזי, ימין?"

יאמר לזכותו, כן אנדרואיד סנטרל אכן התחיל כבלוג הדוגל במוצרי אנדרואיד וכל דבר במערכת האקולוגית של אנדרואיד. אבל מאז, הוא גדל להיות אתר מכובד שיש בו מאמרים אמינים עם פרשנות ממקורות מוכרים.

אז האם זה אומר שעלינו לוודא שיש לנו את שני הטלפונים בהישג יד כך שכאשר אנו עורכים ביקורות, מאמרים ותוכן, נדע על מה אנחנו מדברים?

ג'קלין דאלאס, יוטיובר הידוע בשם NothingButTech, אומר שחשוב להחזיק את שני הטלפונים כדי לקבל את הפרספקטיבה הנכונה בעת הכתיבה בתעשייה הזו.

"למעשה אני משתמש בשני טלפונים ויש לי שני מספרים ראשיים - אחד למכשיר אנדרואיד ואחד לאייפון. אני חושב שבתוך ארה"ב, iMessage ו-FaceTime הם מאפיינים כה חיוניים מבחינה חברתית שיש האייפון חשוב אבל מעבר לזה, אני גם משתמש בשניהם כי אני רוצה לוודא שאני מעודכן!" היא אומרת.

איתות סגולות מילא תפקיד עצום כאן, וזה לא בהכרח דבר טוב

העניין הוא שכשאתה מתחבר למותג, אתה נקשר לכל המערכת האקולוגית הזו. ואין בזה שום דבר רע. אני אהיה הראשון שיגיד את זה.

דאלאס מציינת שההיקשרות מגיעה גם מכמות הכסף שאנשים השקיעו במערכת אקולוגית.

"הם מרגישים שהם חלק מהקהילה ושהבחירה שלהם היא חלק מהזהות שלהם שצריך להגן עליו", היא מציינת.

אבל כרמי לוי, אנליסט ופרשן טכנולוגי, אומר שבגלל איתות סגולות, זה הפך את החברה להשתולל.

"אני חושב שהסגולה שמסמנת באילו מכשירים טכנולוגיים אנו משתמשים הפכה לא פחות מפושטת כמו איזה ג'ינס או מגפיים שלבשנו כבני נוער. אמנם לא היה הגיוני - אז והיום - שכל אחד ישפוט על ידי אחרים על סמך מה שהוא עשה או לא עשה ללבוש, המציאות העצובה של החיים המודרניים פירושה שאנו נתפסים על ידי אחרים לפחות חלקית על ידי המותגים שאנו בוחרים לשייך עם.

"תמיד מצאתי שהמרדף הבלתי פוסק אחר אופנה ומיתוג הוא בזבוז עצום של זמן, כסף ואנרגיה, אבל דעה אומרת מעט בעולם שבו אנשים עדיין נשפטים לפי הלוגו שבגב המכשיר שלהם", הוא אומר.

וזה עמוק כמו הצבע של בועות הטקסט שלנו. האם אתה בועה כחולה או שאתה ירוק?

אבל כמה פעמים שמעתם הערה סרקסטית ממשתמש באייפון על קבלת בועת טקסט ירוקה? זה אפילו לא חל על טלפונים אנדרואיד כי זה לא משנה איזו הודעה הם מקבלים, זו תמיד בועה ירוקה. אז באמת, זה בכלל משנה? כי זה לא.

ולוי מסכים. "לאף אחד לא צריך להיות אכפת עם איזה מותג אנחנו לובשים או משתמשים או מצייצים איתו".

אבל אבוי, וכשלוי אמר לי את זה, נאנחתי עמוקות: "אבל אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי, והטעם הצרכני ממשיך להיות מונע על ידי הערך הנתפס של מותגים מסוימים - והאמונה המוטעית שלנו שאנו משפרים את עצמנו על ידי קשר איכשהו עם אוֹתָם." 

עיתונאות לעומת יחסי ציבור

חשוב לציין שזה באמת גם תלוי מה אתה עושה בענף הזה, אומר לוי.

הוא אומר שאם אתה אדם רגיל שמשתמש בטלפון שלך לפעילויות אישיות קבועות אז "זה לא אמור לשנות אם אתה משתמש באנדרואיד, אייפון או אפילו בלקברי עתיק".

עם זאת, אם אתה מקבל תשלום כדי לקדם אחד מהמוצרים האלה, אז זה סיפור אחר שהוא מציין.

"אם זה המקרה, אז תצטרך להיות זהיר לגבי האופן שבו אתה משתמש בטכנולוגיה האמורה בזמן שאתה עוסק בקידום האמור", מוסיף לוי.

כעיתונאים, שהם הכתבים באנדרואיד סנטרל, אנו עומדים בסטנדרטים עיתונאיים מחמירים. לא משלמים לנו כדי לקדם שום מוצר, ואנו נותנים ביקורות כנות על מוצרים.

אבל אם אתה עובד ביחסי ציבור העסקה עשויה להיות קצת אחרת.

"אם אתה במשרד יחסי ציבור, פרסום או שיווק והתפקיד שלך הוא לייצג מוצר ספציפי בשם לקוח, אתה אחראית מקצועית להבטיח שההתנהגויות שלך במהלך ייצוג המוצר האמורות תואמות לשלך הודעות. במילים אחרות, אם אתה מקבל תשלום כדי לקדם אייפד, אז עדיף שלא יתפסו אותך מפרסם ציוץ מטלפון או טאבלט אנדרואיד", הוא אומר.

והפתעה מפתיעה, אנחנו יודעים שזה קרה עם גוגל בעבר.

החברה נתפסה בטוויטר מאייפון. בציוץ ב-19 באוקטובר, החברה צייצה בטוויטר "המממ אוקיי, אני רואה אותך. #TakeNote מעריצי NBA...#TeamPixel כאן כדי לקרב אותך לקבוצה האהובה עליך - ספר לנו את שלך ואולי נוכל לשפר את הטיפ שלך ב-NBA אפילו יותר."

הציוץ הזה נעשה ב"טוויטר לאייפון".

פישר אומר שאם אתה עובד בחברה בחברה, טעויות כאלה לא אמורות להתרחש.

ואני הייתי מסכים.

"האם הם יחסי ציבור פנימיים המועסקים על ידי יצרנית טלפונים אנדרואיד? ובכן, זה קצת שונה - במיוחד אם מדובר ביצרן שעושה הרבה רעש לגבי איך הם שונים או עדיפים על אפל. במקרה כזה, כן, אני חושב ש'נשלח מאייפון' הוא שילוב די מביך של רישול וצביעות.

"זה רק מחזק את הציניות המשותפת להרבה אנשים שכל מי שמייצג מותג (בין אם כנציג יחסי ציבור או כדובר בתשלום) הוא רק שם בשביל הכסף, שברגע שהם יורדים מהבמה או מהשעון הם זורקים את ה-OnePlus או המוטורולה שלהם למגירה וחוזרים למגירה אייפון. זה מבאס", הוא אומר.

אז מה הפרספקטיבה כאן?

איך אנחנו עוזרים לאנשים להבין שזה בסדר להחזיק מכשירים שונים ולהיות חלק ממערכות אקולוגיות שונות בתעשייה הזו? זו השאלה הכי גדולה שהייתה לי לאורך המאמר הזה. איך נראית הפרספקטיבה הזו?

בחזרה למה שפישר אומר, מדובר בהבנה ש"סחיבת אייפון לפחות חלק מהזמן היא חלק מהותי מהעבודה, למי שרוצה לכסות את כל הנוף הנייד. תרצו או לא, האייפון מודיע לכל מוצר סלולרי בחוץ. זה חוסר אחריות להתעלם מזה. נהגתי לחזור ל-iPhone/Apple Watch למשך שבוע בכל רבעון, רק כדי להישאר מעודכן בפלטפורמה", הוא אומר.

הנה הפרספקטיבה הזו. כמעט כולם במשפחה הקרובה שלי משתמשים במכשיר אנדרואיד, יש לי כמה בבית, ואני חושב שממש חשוב שיהיה לך את הידע של שני הצדדים של המחנה בעת הכתיבה מאמרים.

וחשוב מכך, זה לא אמור להשפיע על אלה שעובדים בתקשורת כי הם צריכים להבין היטב את הצורך להשתמש במכשירים שונים של ספקים שונים.

לוי מציין, "זו הדרך היחידה להבין היטב את יתרונותיו של מוצר או פתרון נתון חולשות, ולהיות מסוגל באופן לגיטימי לדבר ולכתוב עליהן בצורה מאוזנת ומקצועית דֶרֶך."

אבל הדבר שאני הכי חושב עליו הוא שהקדשנו יותר מדי תשומת לב לטכנולוגיה, לאופנה ולחברה בכלל על מותגים ולוגואים.

משהו שלוי אמר באמת גרם לי להרגיש מה שכולנו צריכים להרגיש, ומה שחשבתי עליו הרבה:

"העולם שלנו יהיה מקום פחות קנאי, פחות שנוי במחלוקת, יותר שליו אם בילינו פחות זמן בדאגה מה אחרים חושבים עלינו בגלל מה שאנחנו לובשים או משתמשים או נוהגים או קונים בדרך אחרת. טוב נעשה אם נפסיק להתעדכן באיזה מכשיר השתמש מישהו בזמן פרסום לחשבון מדיה חברתית. זה באמת לא אמור לעניין - ובכל זאת הטבע האנושי בהיותו לא מושלם ככל שיהיה, הוא עדיין עושה זאת בעקשנות.

"בטכנולוגיה, זה אותו דבר: אנחנו משתמשים בכלים האלה כדי לנהל חיים רלוונטיים ותכליתיים בעידן הדיגיטלי. מה שאנחנו משתמשים בו לא אמור להיות משנה כמעט כמו מה שאנחנו בוחרים לייצר איתם. הלוגו לא רלוונטי. היצירות שלנו, וההשפעה שיש להן, הם כל מה שצריך להיות חשוב".